מה הסרט "פיל סטאטס: הכלים" יכול ללמד אותנו על התחלות, פחד משינוי וצמיחה אישית?

נדיר שסרטים נשארים איתי יותר משבוע אחרי שצפיתי בהם. אולי זה עודף המידע של התקופה שלנו, אולי אני פחות טיפוס שנקשר לסרטים. אבל את הסרט  הזה ראיתי פעמיים, וזה בפני עצמו לא מובן מאליו! אפילו שנתיים אחרי… עדיין מוצאת את עצמי ממליצה עליו בקליניקה.

"פיל סטאטס: הכלים" מציע גישה מעשית להתמודדות עם אתגרי החיים, דרך סדרה של כלים פשוטים וישימים. הוא משלב בין תאוריות פסיכולוגיות להתפתחות אישית, וממחיש רעיונות מוכרים באופן נוגע וויזואלי. במובן הזה, הוא מזכיר ספרי עזרה עצמית רבים. 

אבל משהו בו היה לי שונה.

מה שתפס אותי בסרט היה הקשר בין שני הגברים, בעצם המשתתפים היחידים בסרט. ג'ונה היל מחליט לתעד את מסע הריפוי האישי שלו יחד עם הפסיכיאטר שלו, ד"ר פיל סטאטס. היל מתמודד עם חרדות, דימוי עצמי נמוך ודיכאון. סטאטס חי שנים רבות עם מחלת פרקינסון, ומשתף איך גם הוא נעזר בכלים שפיתח, כדי להתמודד עם כאב ומגבלות.

הסרט מתחיל בשיחה מבולבלת, משהו שם מרגיש מוזר ותקוע. היל לא לגמרי יודע איזה מסר הוא רוצה להעביר דרך הסרט? כמה מחייו האישיים הוא רוצה לחשוף? ומה באמת עומד מאחורי זה שהזמין את המטפל שלו לפרוייקט? סטאטס, בהומור המיוחד שלו, מעמת אותו עם השאלות האלה. ואז… מתוך המתח, הבלבול והקונפליקט - משהו משתנה.  

השיחה שלהם הופכת לקרובה, אוטנטית וטבעית יותר,

ואפשר ממש להרגיש את המעבר הזה בסרט. 

התחלות. מה הן מעוררות בנו?

משהו בדינמיקה הזו מוכר לכולנו. זהו שלב שקורה בהרבה התחלות. 

זה יכול להיות דייט ראשון, חיבור חדש בעבודה, התחלה של פרוייקט משותף, וגם - בשלבים התפתחותיים אצל הילדים. כשילד עולה לכיתה א', או נכנס לגיל ההתבגרות, הקשר עובר טלטלה. משהו יוצא מאיזון, ואז לאט לאט מתייצב - למשהו חדש.

קרל יונג כתב: "המפגש בין שני אנשים הוא כמו מגע בין שני חומרים כימיים. אם יש תגובה, שניהם עוברים שינוי". כשקראתי את הציטוט היפה הזה, נזכרתי בדרך שהיל ופיל עוברים בסרט שלהם.  ואולי זה אחד הדברים  שמפחידים אותנו בהתחלות?  הידיעה הפנימית ש - אנחנו עשויים לעבור שינוי. 

כששינוי פוגש אותנו מקרוב

התחלות מביאות איתן חששות. רוב האנשים (הגדולים והקטנים) חווים חשש בהתחלות. פחד לאבד את מה שהיה מוכר. פחד מביקורת. בהלה - שאולי זה ירגיש ככה מפחיד תמיד. 

שמעתי רעיון מאחד ממורי,  שכאשר אנחנו מתחילים קשר חדש, אנחנו מביאים איתנו את כל ההתחלות של חיינו. המשפט הזה מזכיר לי שגם כשהתחלה מעוררת  פחד, היא מביאה איתה גם אפשרויות של גדילה, ואפילו תיקון. 

אז איך זה אצלכם? מה אתם פוגשים בעצמכם כשהתחלה חדשה נכנסת לחיים?

ו… אם זה עוד לא קרה, ממליצה לצפות בסרט. 

ברכות, אלה

אם אהבתם, אולי תתחברו גם ל: קצת על חוכמת הגוף...