שיחה טובה - למה זה כל כך חשוב להורות שלנו?

הדרכת הורים - פוסט ראשון בסדרה

אם הייתי יכולה לשנות דבר אחד בתחילת דרכי כאמא, מה זה היה?

זו שאלה שאני חוזרת אליה מדי פעם. אתגרי הורות, שאלות חינוכיות, רגעי קושי עם הילדים - שיחות שנוכחות בתהליכים אישיים בקליניקה ובהדרכות הורים.

ואם יש דבר אחד שהייתי רוצה לדעת אז, הוא כמה חשוב לדבר. לשתף. לחלוק. לבטא את הדרך שלנו כהורים. כמה שאין לזה תחליף.

לרובינו יש אמונה סמויה שאנחנו אמורים לדעת איך להיות הורים. שאנחנו צריכים להסתדר לבד, להתגבר, למצוא את הדרך.

אבל האמת היא שההורות מלאה באתגרים, דאגות ורגעים שמבקשים מאיתנו כוחות עצומים. האהבה והמחויבות לילדים שלנו נותנות לנו כוח, וכדי שנוכל להזין אותם: פיזית, רגשית ונפשית - אנחנו חייבים תחזוקה והזנה משלנו.

להתמלא כדי שנוכל לתת

הורה שלא מטעין את עצמו ירגיש עם הזמן עייפות, דילול משאבים, תסכול או כעס, והשפעה זו עוברת לזוגיות, לבריאות, לעבודה ולתחושת החיים הכללית.

אפשר לדמות אותנו, ההורים, לתחנת כוח. הילדים שואבים מתחנת הכוח הזו וגדלים בזכותה. 

כדי שתחנת כוח תפעל באופן חיובי ומחזורי, היא עצמה זקוקה להיטען גם באופן מחזורי.

אני נזכרת באב מסור שליוויתי, שחי בתחושת אשמה קשה והרסנית. בדמיון שלו הוא רואה את עצמו יושב עם הילדים לשיעורי בית, לשיחות מעניינות, מבשל איתם ארוחת ערב. במציאות - הוא מותש בשמונה בערב, קצר רוח ורק רוצה לנוח.

כששאלתי: "איך אתה מטעין את עצמך?" הוא הביט בי בתדהמה: "מה זאת אומרת? אני אמור להיות עם כוחות! אני עוד צעיר! אני רוצה לתת להם את מה שאני לא קיבלתי!"

 

הורות מודרנית ואתגרי הקהילה

המעבר מחיים שבטיים לחברה מודרנית הביא עימו שינוי עמוק. פעם משפחה היתה עטופה בקהילה. 

היום יש מגוון עצום של צורות של משפחה, חלקן בתאי משפחה קטנים כמו משפחה חד הורית, או מגורים במדינה אחרת ממשפחת המקור.

טוב לעצור ולבדוק: מה מזין ומחייה אותי כאדם? טבע, תנועה, חברה טובה, מוזיקה, מגע, יצירה, רבע שעה של מנוחה במיטה אחרי הצהרים, ישיבה שקטה.

באיזה אופן אני מספק את זה לעצמי? ומה אוכל לעשות החל מעכשיו או ממחר, כדי לדייק את המשאבים שלי?

שיחה טובה והקשבה אמיתית

אחד ממקורות ההטענה הכי חזקים הוא שיחה טובה - שיחה עם הקשבה אמיתית, בלי שיפוט וביקורת. מקום שבו אפשר לדבר בחופשיות את כל הקולות שבנו.

"דאגה בלב איש ישיחנה, ודבר טוב ישמחנה" (ספר משלי). אחד הפירושים לפסוק הוא, שעצם השיתוף ברגש וההקשבה מהווים רפואה, נחמה והקלה לאדם.

בשנת 2006 פיתח פרופסור דיקסון בזימבבואה את מודל "Friendship Bench": סבתות מקומיות שקיבלו הדרכה ממוקדת, הקשיבו לאנשים בקהילה, ומחקרים הראו שיפור משמעותי בתסמיני דיכאון, אפילו חודשים לאחר הפגישה הראשונה. 

הניסוי ממחיש בצורה ברורה: כוחה של הקשבה אמיתית הוא עצום, גם ללא הכשרה מקצועית, וביכולתה למלא אותנו בכוחות חדשים.

איך לפתח מרחב של תמיכה רגשית להורים?

לרבים מאיתנו קשה ליזום שיחה. לפעמים זה מרגיש מביך או מעורר בושה. לחלקינו זה סימן לחולשה. אולי לא חווינו את האפשרות הזו מעולם, ולכן היא מרתיעה אותנו?  אולי אנחנו רגילים להיות הצד שמקשיב, שתומך - ולהיות בצד השני זה דבר חדש וזר בשבילנו? חלקינו כן משתפים, אבל רק בחלק מאוד קטן ממה שהיינו רוצים לחלוק.

אני שואלת לפעמים אנשים: אם חבר טוב שלך היה במצבך, היית רוצה שישתף אותך? תנחשו מה התשובה שאני מקבלת כמעט תמיד? כן, כמובן שכן.

כהורים יש דרכים רבות וטובות לטפח מרחב של שיחה עבור עצמנו:

- ללמוד ולתרגל שיח מקרב בזוגיות (תקשורת מקרבת, אימאגו)

- להצטרף למעגלי גברים או נשים

- לטפח שיחות קרובות עם חבר או חברה טובים (לא וואצאפ, להרים טלפון או להיפגש).

- ובתקופות שהצורך עמוק יותר - לפנות לאיש מקצוע מתאים לקבל תמיכה רגשית להורים

הקשבה לא פותרת הכול, אבל היא משאב בסיסי ועמוק שחשוב שיהיה לנו בתור הורים. 

ההורה שאנחנו רוצים להיות מתחיל במקום שבו דואגים לכוחות שלנו.

פנייה לדרכי פעולה קטנות, שימת לב לעצמנו, ולחוסן שלנו, היא מה שמאפשר לנו להעניק לילדים שלנו את הטוב.

כל הטוב,  

אלה

החלק השני בסדרה... בקרוב, בינתיים אם אהבתם את הרשימה הזו, אולי תאהבו גם את זו, על הסרט כלים, והתחלות חדשות