חשבון נפש

למה חשוב לעשות חשבונות בזוגיות לפי ג'ון גוטמן?

חגי תשרי מביאים איתם מנעד רחב של רגשות. געגוע ושמחה, עצב וחגיגה, תקווה ודאגה – הכול מתקיים יחד.

בשנים האחרונות התחושה הזו אפילו חזקה יותר. לפעמים נדמה שאנחנו היחידים שמרגישים "גם וגם", אבל האמת שחלק ממה שמאפיין את האנושיות, הוא היכולת לחוות בו זמנית רגשות מנוגדים.

בשבילי חגי תשרי מסמלים את המעבר, את ה"גם וגם": גם סוף של שנה וגם התחלה של שנה חדשה.

גם הידוע לנו – האירועים שקרו, ההצלחות, הכישלונות והדרכים שהלכנו בהם – וגם הלא ידוע שעוד יקרה בחיינו, ומה שניצור בשנה הזו.

במסורת היהודית נהוג בימים אלו לערוך חשבון נפש.

צמד מילים מסקרן: מה לנפש ולחשבונות? הנפש חווה, סוערת, שמחה או שקטה, ואילו חשבונות שייכים לכאורה למוח הרציונלי.

ואולי בעצם זו המהות של חשבון נפש: להתבונן ביושרה על המעשים והמילים שלנו, ולבחון כמה הם מבטאים את כוונות ליבנו?

מה מלמד אותנו ג’ון גוטמן על חשבונות ביחסים?

ד"ר ג’ון גוטמן, שחקר זוגיות לאורך עשרות שנים, הצליח לנבא אם זוג יישאר יחד, רק על סמך צפייה בשיחות שלהם.

הוא גילה נוסחה פשוטה וחזקה:

על כל מחווה שלילית (ביקורת, הערה צינית, תלונה) דרושות חמש מחוות חיוביות (מחמאה, תודה, חיוך, מבט נעים).

יחס זה של 5 ל־1 יוצר בסיס יציב לקשר ארוך טווח.

אמנם גוטמן דיבר על זוגיות, אך העיקרון נכון לכל מערכת יחסים קרובה: חברות, הורות, משפחה, קהילה.

כאשר המאזן נוטה באופן ברור לצד החיובי, יכולים להיווצר ביטחון, יציבות, חיבור ותחושת שייכות.

איזו מנגינה יש לאהבה?

בעולם הטיפולי נהוג לדבר על סגנונות תקשורת: חמה, צינית, ביקורתית, מפרגנת.

כל קשר מתאפיין במנגינה ייחודית, הנבנית מהחזרות הקטנות של היומיום: מילה טובה, טון דיבור, הערה חדה, חיוך, שתיקה, הבעות פנים ושפת גוף.

אם ננסה להיזכר בתקשורת בין ההורים שלנו בבית שבו גדלנו, נוכל לחוש את המנגינה ההיא, גם אם התחושה עמומה. זה סגנון תקשורת מרכזי שהשפיע עלינו. אליו מצטרפים גם המזג שלנו, התרבות וחוויות החיים שעברנו.

הבשורה המעודדת היא שאפשר לקחת אחריות על סגנון התקשורת שלנו.

שינוי אמיתי ביחסים בזוגיות, בהורות ובקשרים נוספים מתחיל מהתבוננות כנה.

התבוננות כזו אינה רק רשימת תיקונים, אלא גם מבט כן אל מקורות הכוח והטוב שקיימים בקשר. אלו הם "המשאבים הפנימיים" שמאפשרים לנו להאיר ולטפח

את מה שכבר קיים, ולצמוח ביחד ולחוד.

שאלות טובות לשנה החדשה אפשר ליישם על זוגיות או כל יחסים קרובים אחרים:

מה ביחסים האלה אני רוצה לשמר ולטפח?

מה ביחסים האלה אני מבקש/ת לשנות או לרפא?

כמה ואילו מחוות חיוביות אני מציע/ה ביום? בשבוע?

כמה ואילו מחוות שליליות אני מבטאת ביום? בשבוע?

כשאנחנו בוחרים לראות גם את הטוב וגם את מה שמבקש תיקון, אנחנו בעצם לוקחים אחריות על היחסים, ומאפשרים צמיחה. ואם אהבתם את זה, אולי תתחברו גם לזה: העבודה - לחקור את המחשבות ולהשתחרר מסבל

בברכת שנה טובה,

ובשורות טובות,

אלה