איך מקבלים החלטות מתוך הקשבה לעצמנו?
- ellahurirecanati
- 20 באוג׳ 2023
- זמן קריאה 4 דקות
הי לכם יקרים
ברשימה הזו והזו כתבתי על איך ליצור שיחה טובה על קונפליקט או חוסר הסכמה עם אדם אחר. הפעם אכתוב על קונפליקטים שאולי מאתגרים אף יותר, קונפליקטים שחיים... בתוכנו.
אחד הנושאים שמעסיקים אותי כאדם וכמאמנת, הוא איך אנחנו יכולים לתמוך בעצמנו, כשיש בתוכנו שני קולות שונים, ואנו רוצים לקבל החלטה טובה?
ה ת ל ב ט ו ת
אוהבת את ההגדרה הקצרה של האקדמיה ללשון עברית התלבטות: "קושי נפשי להכריע – בעיקר בעניין שיש בו משום קבלת אחריות"
לדוגמא, לקחת יום חופש מהעבודה וללכת לים עם חברות.
מצד אחד… יש לי מחוייבות כלפי האנשים שעובדים איתי, זו הפרנסה שלי, לא מזמן היו חגים ולא עבדתי.
מצד שני… חברה הזמינה אותי וזו הזדמנות לפגוש את החברות ולהנות יחד.
זו רק דוגמא אחת כמובן, ויחסית פשוטה. יש עוד מצבים שבהם אנו מוצאים את עצמנו בוחנים הלוך ושוב כמה אפשרויות, לפעמים גם נפתחות עוד אפשרויות וזה עשוי להוסיף לבלבול שלנו. יש קונפליקטים עם השלכות יותר רחבות שמלווים אותנו שנים, עד כדי שהם הופכים לשיחה של ממש בתודעה שלנו, למשל "האם לשנות תחום עיסוק?"
מי אוהב להתלבט? לפעמים נעדיף לקבל החלטה מהירה רק כדי להפסיק להתלבט, ובעצם כדי להפסיק את הרגשות הלא נעימים שמופיעים: בלבול, פחד, ספק, ואת התחושות הלא נעימות. לפעמים ההתלבטות תמשיך ותופיע, עד שנהיה חייבים להכריע.
כמובן שאם יש לנו תשובה בהירה אז הזרימה טבעית, נחת. אנחנו נעים ללא מאמץ בתוך החיים, וכולנו אוהבים להיות בזרימה ונינוחות וכל המרבה הרי זה משובח:)
אבל מה קורה שמגיעות ההתלבטויות? ואיך אחריות קשורה לעניין?
מה יכול לתמוך בנו כדי ליצור בהירות, ואולי גם לאפשר לעצמנו יותר זרימה בפעם הבאה שהן יופיעו?
כשיש התלבטות, הנחות העבודה שלי הן:
שכרגע אין תשובה אחת נכונה. אם היתה כזו, כנראה שלא היתה התלבטות. הדגש הוא על: כרגע. בנסיבות הקיימות.
שיש (לפחות) שני צרכים שחשוב לנו למלא, בדוגמא שנתתי זה אולי הצורך לחופשה, למנוחה, להטען במשאבים, להנאה ולממש הזדמנויות טובות, והצורך לאחריות ומחוייבות מול הפרנסה, הצורך לשמור על היחסים עם הלקוחות/ הקולגות/ הבוס.
שכרגע, אנחנו לא רואים דרך למלא את כל הצרכים. הכוונה שנדמה לנו שאם ניסע לים, נפגע ביחסים עם הלקוחות, ושאם לא ניסע, נפספס הזדמנות להנאה. במציאות יש אינסוף אפשרויות, ומשהו חוסם אותנו מלהיות בקשר עם עוד אפשרויות.
התלבטות קשורה בעתיד, וכוללת מפגש עם אי וודאות אנחנו לא באמת יודעים מה יקרה בעתיד, כי הוא עוד לא התרחש, ולכן גם אם נמצא דרך למלא את כל הצרכים - נפגוש אי וודאות מסויימת.
שבבסיס כל הצרכים שמתקיימים בנו קיים הצורך להיות בנחת - מול כל נסיבות החיים.
כבני אדם קשה לנו להיות עם אי וודאות, ולפעמים רק מתוך הקושי לפגוש את אי הוודאות, נרצה למהר ולתת הכרעה, או נמשיך להתלבט.
העניין הוא שאי וודאות הוא מצב אנושי, ולהכיר אותו זה להכיר עוד חלקים בנו, באנושיות שלנו. הכרות עצמית היא מפתח לחופש, ליצירת יחסים טובים ומשמעותיים, ולהגדלת האחריות בחיים - כי היא מחברת אותנו לערכים שלנו.
אפשר להימנע חלק מהזמן מאי וודאות, ואז הוא "ישתמש בנו" כמשהו שאנו מנסים לחמוק ממנו (דוגמא לזה היא דחיינות או הימנעות מלקבל החלטות), ואפשר להכיר אותנו מול אי הוודאות, ו"להשתמש" בו, כדי להתקרב לעצמנו.
דברים שבני אדם עושים כשהם מתלבטים:
מתקשרים להתייעץ עם חבר, בא תגיד לי מה נכון לעשות? (כשהנחת העבודה היא שאין תשובה נכונה:)
חושבים שוב ושוב על שתי האפשרויות
טבלה - במחשבה או על נייר, של רווח והפסד
ממהרים להחליט רק כדי לא לחוש עוד את החוויה הלא נעימה
דוחים את ההכרעה, עד שיהיו חייבים להכריע, אם בכלל.

מזמינה לעצור רגע ולשאול את עצמכם:
מה אתם עושים כשיש לכם התלבטות?
האם את אחת הפעולות ברשימה? פעולה אחרת?
מה היא מאפשרת לכם?
מה היא לא מאפשרת לכם?
מפת עבודה עצמית כדי לתמוך בעצמכם מול התלבטות
עשיה שאני מאוד אוהבת ויכולה לתמוך במצב של התלבטות, מעין מפת עבודה:
כדי לעבוד איתה נצטרך זמן של שקט ופניות;
אפשר לתרגל אותה לבד, למי שמיומן בעבודה עצמית, ואפשר להיעזר בחבר שישאל את השאלות ויקשיב לנו.
תבחרו את אחת האפשרויות שאתם רוצים לעבוד איתה.
כשאתם חושבים על האפשרות הראשונה, (לדוגמא לקחת יום חופש מהעבודה ולסוע לים);
מה קורה לנשימה שלכם? נשים לב אליה. אין צורך לחשוב ברגע הזה, רק להיות עם הנשימה. לשים לב לנשיפה, לשאיפה. לקחת כמה רגעים טובים לההתבוננות הזו.
לשים לב לתחושות הגוף. האם יש איזורים של כיווץ/ לחץ? לשים לב אליהם ולחוש אותם. אין צורך לחכות שיקרה משהו, אם זיהיתם כיווץ בחזה - תנשמו ותיהיו איתו, הגוף יגיד לכם כמה זמן מתאים (לכל מי שאוהב תוצאות - זה הזמן לתרגל האטה)
מה הכיווץ הזה אומר במילה אחת או שתיים? (למשל פחד, חשש לאכזב)
אחרי שהכרתם את הגוף מול האפשרות הזו, שאלו את עצמכם, נניח שאבחר באפשרות הזו איזה צרכים לדעתי יתמלאו? (למשל אם אקח חופש ואסע לים - מנוחה, שחרור, פורקן, היטענות, הנאה?)
התבוננו על הגוף מול כל צורך שעלה, ושוב שימו לב לב לנשימה, לתחושות הגוף.
לפעמים כבר באחד השלבים האלה תגיע התבהרות. ולפעמים לא. בשני המקרים כדאי להכיר את האפשרות השניה, (בדוגמא - להשאר ולעבוד) דרך כל השלבים שהזכרתי.
להכיר את הצורך
כשלמדתי על טיפול בקונפליקטים בלימודי התקשורת המקרבת, אחד הכלים שתרגלנו הוא זיהוי צרכים, והוא מופיע במפה בשלב 4. המורים שלי הסבירו שכשאני מזהה את הצורך זה הזמן - לשבת עם הצורך. אני זוכרת שהתגובה הראשונה שלי היתה... מה? מה זה אומר? עם מי בדיוק אני אמורה לשבת??
תכלס, זה מתאגר להיות באי וודאות
עם התרגול הבנתי שלא מספיק לזהות מילולית את הרגשות והצרכים, בעיקר אגב אם אתם אנשים וורבלים. חשוב גם לפגוש את הגוף, כי מערכת העצבים מתקשה לשאת את אי הנוחות שמופיעה.
ולכן אני מציעה לתרגל זיהוי מילולי של הרגשות והצרכים, וגם הכרות חווייתית עם כל קשת הרגשות - תחושות הלא נעימים שמתעוררים. הנשימה וההאטה מאפשרים את המפגש הזה, שיכול להיות מאתגר עבור רובינו. ממש כמו בתרגול פעילות גופנית - כשמגדילים טווח תנועה מתעורר כאב. או כמו שהמורה שלי ליוגה אומרת - כאב של שריר הוא כאב טוב, כי זה סימן שמתחזקים.
לפגוש את הגוף - להאט ולנשום
העשיה השקטה שכוללת מפגש ישיר עם הגוף, יוצרת מרחב של האטה, ומרווחת את המחשבות האוטומטיות שמופיעות בהתלבטות- כן לעשות.. לא לעשות.. יש לזה יתרונות.. יש לזה חסרונות.. עשיה שקטה שיכולה לקחת אותנו מעבר לנתיבים החרושים היטב של המחשבות.
אני מציעה לכם לתרגל את המפה, אפשר גם חלקים ממנה, ומקווה שהיא תעזור לכם להכיר את עצמכם, ולהרחיב את טווח התנועה במצבים של התלבטות.
ורגע לפני שאני נפרדת…
עם כל אהבתי למודלים, אני אוהבת להחזיק את המילים של קרישנמורטי, ולזכור שאין מתכון קסם שמתאים לכל מצב ולכל אדם, יש למידה, חמלה והתקרבות לאדם שאנחנו.
"אני טוען כי האמת היא ארץ ללא שבילים, ואי אפשר לגשת אליה דרך שביל כלשהו, דרך דת כלשהי, דרך כת כלשהי"

מוזמנים לקחת התלבטות או קונפליקט שיש לכם,
ולהכיר את עצמכם - דרך הגוף, הנשימה, והתודעה בשלבים של המפה. לפעמים תיוולד לה הכרעה, לפעמים תתאמנו בלהיות יותר נינוחים גם עם אי וודאות, וזו בעיני זכות גדולה, דרך לעוד חופש להיות אתם.
אשמח לשמוע איך היה לכם? האם התרגול תמך בכם? או כל דבר אחר שתרצו לשתף בו.
האטה נעימה בדרך...




