העבודה של ביירון קייטי – חלק שני

תרגול אישי דרך ארבע השאלות וההיפוכים

אחרי ששיתפתי כאן על הסיפור האישי של ביירון קייטי, שהביא אותה להארה ולשחרור מסבל, מזמינה אתכם להכיר את השיטה ולהתחיל לתרגל בעצמיכם.

האם אפשרי לנו "להפסיק לשפוט" את עצמינו ואחרים?

הנחת העבודה של השיטה, היא שאנו חשים סבל, כשאנחנו מתווכחים עם המציאות. כל מתח וקושי שאנו חווים, נובע מהוויכוח עם מה שיש במציאות. "אני אמור להיות עשיר יותר", "אנשים אמורים להיות נחמדים יותר", "הגוף שלי אמור להיות בריא", "ילדים צריכים להודות להוריהם", "יכולתי לעשות יותר בנידון". העבודה מגלה שביכולתינו לחיות ללא המאבק הפנימי שהוויכוח עם המציאות יוצר. נשמע משחרר לא?

פה ממש חשוב לזכור שמדובר בתהליך. "העבודה", ממש כשמה, מציעה לנו דרך ללכת בה.

יש לנו אמונה רווחת - שאם נפסיק להתווכח עם המציאות, נהפוך לפאסיביים בחיינו. אם אחשוב שאני מושלם, שהכל בסדר, מה ידחוף אותי להשתנות? אם אקבל את הילד שלי כמו שהוא, איך אלמד אותו להשיג דברים? אמונה נוספת, שאם נקבל את המציאות - יפחת כוחינו להתמודד איתה. קייטי נוהגת לענות לאמונות מהסוג הזה בשאלה "האם אתה יודע בוודאות שזה נכון?", מה יחזק אותך יותר, המחשבה "הלוואי שלא היו מפטרים אותי", או "פיטרו אותי, מה אני יכול לעשות בנידון?" מחשבות שמתווכחות עם המציאות חולפות בראשינו פעמים רבות ביום. המוח מסדר את המציאות בעזרת סיפורים, נכון/ לא נכון, צודק/ לא צודק, הוגן/ לא הוגן. ולפעמים הסיפורים האלה צובעים חלק כל כך רחב מהחוויה שלנו, שהם מעוררים בנו סבל. בבודהיזם מכנים זאת "סבל תודעתי", שנובע מתוך ההתנגדות שלנו למה שיש במציאות.

הָלְאָה, מֵעֵבֶר לַטּוֹב וְלָרַע, יֵשׁ שָׂדֶה. אֶפְגּשׁ אוֹתְךָ שָׁם.  ג'לאל א־דין רוּמי, המאה ה־13

  שיטת "העבודה" מציעה מודל לשחרור מסבל, דרך עבודה עם כל מחשבה שהיא, בנושא ערך עצמי, דת, זוגיות, כסף, מוסר... בקריאה וצפייה בחומרים שלה, אפשר לקבל השראה מדוגמאות רבות. קייטי ממליצה להתחיל את תרגול השיטה, דווקא עם מחשבות על אחרים. אותן מחשבות שיפוטיות שיש לנו על החבר, האח, הבוס, בן הזוג... אלה מחשבות שיעזרו לנו להכיר את הסבל שלנו, ללמוד את השיטה, ולתרגל את המעבר בין "לשפוט את המציאות", ל"לאהוב את מה שיש".

הרעיון הוא לא להפסיק לשפוט, אלא הפוך, להכיר מקרוב את אותן מחשבות דרך המודל של השאלות וההיפוכים, לחקור אותן, ולחוות קבלה של המציאות. אחרי שמתרגלים מחשבות על אחרים, ומכירים את הדרך, אפשר לתרגל את העבודה על כל דבר שמעורר בנו מתח, חרדה, אי שקט.

אז איך מתחילים את התרגול של שיטת "העבודה"?

כדי להתחיל, ממליצה לצפות לפחות בסרטון אחד של קייטי מדגימה את "העבודה".  קייטי מביאה למרחב של החקירה חווייתיות, רוך, חמלה, ישירות, סקרנות ויצירתיות, וזה מאוד עוזר להרגיש את האנרגיה שתומכת בתרגול עצמי.

פה אפשר לראות את קייטי עובדת עם מישהו על המחשבה ש "מישהי נטשה אותו" . יש עוד סרטונים רבים שלה ברשת שתוכלו לצפות בהם. 

אחרי שצפיתם בסרטון הדגמה, ממליצה להוריד מהאתר של "העבודה" את דף “שפוט את רעך”.

בחרו סטואציה ומלאו את השאלות בכנות. אחרי שהשלמתם את הדף, אתם יכולים להתחיל לעבוד עם "העבודה", שהיא בעצם חקירה דרך ארבע שאלות וההיפוכים.

לפני שניגשים לארבע השאלות וההיפוכים

כשעברתי הכשרה בשיטת "העבודה", לימדו אותי לקחת כל משפט שכתבתי בדף החקירה, ולהוסיף לו את המילה "אמור", או "צריך", לפני שאני מתחילה לחקור אותו. זו עיצה שמאוד עוזרת לעבוד באופן עצמאי. 

למשל; אם אני חוקרת את המחשבה: הבן שלי לא מקשיב לי.

אז אני מוסיפה למשפט "הבן שלי אמור להקשיב לי"

ואז על המשפט הזה, עושים את "העבודה" (4 השאלות + היפוכים). בעצם, את אותה חקירה, עושים על כל משפט שמילאתם בדף "שפוט את רעך". תרגול אחד יכול להיות שחקרתם מחשבה אחת מכל דף העבודה, ובפעם הבאה אתם חוקרים מחשבה נוספת. הרעיון הוא לא לחקור כמה שיותר מחשבות, אלא לעבוד עם איכות של התבוננות, סקרנות, נוכחות.

העבודה

1. האם זו האמת? 

2. האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזו האמת?

3. איך אתם מגיבים? מה קורה כשאתם מאמינים למחשבה הזו?

4. מי תיהיו ללא המחשבה הזו?

היפוכים: הפכו את המחשבה אותה אתם חוקרים

איך עובדים עם 4 השאלות וההיפוכים?

שימו לב…

הדרך לעבודה עם השאלות, היא לקחת כל פעם שאלה אחת. להאט. לתת זמן לתשובה לעלות. יש אנשים שיעזור להם לכתוב את התשובות לשאלות. לפעמים תוך כדי ההתבוננות יעלו מחשבות שיפוטיות חדשות, זה קורה. אפשר לרשום אותן בצד ולחזור אליהן בהמשך.

השאלה הראשונה, האם זו האמת? - ביירון מקפידה לבקש תשובה של כן ולא. 

השאלה השניה היא כמו ההעמקה של השאלה הראשונה, עוד התבוננות פנימה. וגם עליה, ענו בכן או לא.

השאלה השלישית "איך אתם מגיבים? מה קורה כשאתם מאמינים למחשבה?" זוהי הזמנה לבחון את תחושות הגוף, הרגש, לחוות בעיניים סקרניות ובנוכחות, את החוויה שלנו. 

חלק מהאנשים צריכים ממש להאט את הקצב, כדי להיכנס למרחב של הגוף והרגש. אפשר לקחת כמה נשימות איטיות יותר כדי לאפשר האטה.

השאלה הרביעית "מי תיהיו  ללא המחשבה?" שאלה שעשויה להיות מאוד מאתגרת לחלק מהאנשים. 

ולזה היא נועדה… 

לאתגר את הנוקשות שרואה את המחשבה כמו המציאות. כשלמעשה, במציאות יש את מה שיש. 

אפשר להתייחס לשאלה הרביעית כמו משחק בדמיון. לעצום עיניים, לדמיין מקום או סטואציה שמעוררת את המחשבה, רק ש.. אתם בלעדיה. גם אם חווים את המציאות ללא המחשבה לרגע קטן בלבד, זה עדיין תרגול מיטיב. 

למה צריך את שלב ההיפוכים?

אחרי השאלות מגיע שלב ההיפוכים. אני זוכרת שכשקראתי את הספר פעם ראשונה השלב הזה הרגיש לי מעט טכני, מלאכותי. אחרי שצפיתי בכמה הדגמות, ראיתי איך קייטי מביאה לשלב הזה אנרגיה של סקרנות, כנות והומור עצמי. בכלל, לקייטי יש מלא הומור וזה הופך את התרגול לאנושי ונגיש. השלב הזה מאפשר  לפעמים לשכבה של חשיבות עצמית או נוקשות חשיבתית להשתחרר, ולפעמים, לתובנות עמוקות ומרגשות לעלות. 

בונוס למי שקראו את הכל

איך בינה מלאכותית יכולה לעזור פה?

תהיתי האם הבינה המלאכותית יכולה להיות שותפה לתרגול. (מובן שמלווה אנושי ומיומן יתן ערך רב ממנה). וגיליתי שכן! לגמרי אפשר להיעזר בה.

תוכלו להשתמש במילים שכתבתי לה;

תעשי איתי את דף העבודה של ביירון קייטי

שפוט את רעיך

שלב אחרי שלב

כל פעם שאלה אחת

אענה ואז תעברי לשאלה הבאה.

מזכירה להאט, לקחת כמה נשימות, להצטייד בסקרנות ולגשת לכל שאלה כשער להתבוננות.

חלק א - העבודה של ביירון קייטי ואם התחברתם, אולי תאהבו גם את זה:

על חוכמת הגוף

כל הטוב...

אלה